יום חמישי, 21 באוקטובר 2010

.....רגוע.....Bay Area סוף שבוע רגוע ב

אז רבים שואלים אותי גיא מה אתה עושה שם כל היום? אתה עסוק? מה אתה עושה בעתיד? מה עשית בעבר? מה אכלת? (טוב אולי רב השאלות באות מאמא שלי, אבל אתם מכירים אותה סה"כ היא על הכיף כיופאק). אז דבר ראשון דיי חלאס לפתוח עיניים :) ודבר שני חשבתי שאני אספר לכם על סופ"ש טיפוסי של שליח בצפון קליפורניה שחי לו שעה וחצי ממרכז איזור המפרץ הידוע בתור הGay Area, לא שיש משהו לא בסדר עם זה.
לטיול יצאנו
השנה הסוכנות באמת מנסה לפתח הרגשה משלחתית ולכן אנחנו נפגשים בצורה איזורית עם השליחים כשיש שליח אחד אחראי. אז אני חייב לציין שאצלנו באמת כיף פשוט כי יש לנו ים שליחים בקליפורניה במיוחד באיזור המפרץ (בערך 15). אקיצור (באירוך), יום חמישי האחרון נפגשנו ליומיים של אויירנטצייה משלחתית.
יום חמישי בבוקר הגענו אל הפדרציה היהודית (ז'אן לוק פיקארד, קפטן קירק ואדון ספוק היו בחופש בדיוק). התחלנו בכמה שיחות על עתיד/עשייה/בנייה וכל החרטא הזה. כמובן שאין צורך לציין שתמיד יש אוכל ואצל יהודים (מסיבות מאד לא ברורות) זה תמיד בייגלס וגבינת קרם (Cream Cheese).
שפיץ
אז טחנו בייגלים במשך כל היום ואחה"צ יצאנו לטיול ברחבי העיר לבקר את כל האנשים שלא יכלו כבר לחכות ורק רצו לפגוש אותנו. אז הלכנו לנו לקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו, שם פגשנו את סגן הקונסול וכל הדיפלומטים האחרים שעובדים עימו במטרה לייצג ישראל יפה ונקייה תחת משטרו של מורינו ורבינו הרב ליברמן איבט. עשינו סיור נחמד בקונסוליה והזיכרון הכי חזק שלנו משם זה אחד הקלסרים שמתוייג כקלסר "העברת גופות". אחרי זה היה לנו תדריך ביטחוני שמסתכם בלבדוק כל שעה את הרכב מחשש לפצצות, לפתוח מעטפות רק עם כלב שמריח את המעטפה עם עט לייזר והכי חשוב כל יום להתחפש לדמות אחרת מרחוב סומסום במטרה לטשטש את עקבותינו.
לאחר ביקור חמים ונעים בקונסוליה יצאנו לבניין השפיץ המפורסם של סן פרנסיסקו - אם את לא מכירים, אז עכשיו אתם מכירים: שפיץ, חבר'ה, חבר'ה שפיץ. ועלינו לקומה העליונה אל משרדו של נשיא בנק סטרלינג השקעות, שבמקרה אבא שלו היה יהודי, והוא תומך עז במשפוחה ובמיוחד מאמין בפרוייקט השליחים. הוא מקווה שעד שנה הבאה יהיו 1000 שליחים באוניברסיטאות (כרגע אנחנו 40). אקיצר הוא רצה לפגוש אותנו מאד אך הייתה לו פגישה חשובה, אז הוא אמר שלום ויצא לפגישה - משחק בייסבול. ואנחנו נשאר במשרד שלו לשיחה, שיעור יהדות והרבה אוכל.





גזוזטרה
נערות פרה
בז המילניון
אפרופו משרד, הבן אדם קולוניאליסט מושבע. ביוצאך המעלית תפגוש בכדור ארץ ענקי הממלא את הגזזוטרה, עם כסאות עור אינדאנים ותוף אפריקאי. המשרד שלו זה כל הקומה שמתחלקת לחדר ישיבות עם צעצועים שונים כגון בז האלפיון (The Milenium Falcon) ושאר טיסנים של חברת התעופה שזה לא מזמן רכש (את החברה לא את הטיסנים), משרד ענקי המלא בתמונות של נערות פרה (Cowgirls) ושאר מיני טובין שניתן לאסוף ברחבי העולם. כמובן שהנוף ברור מאליו...
נוף
לאחר בילוי ערב בבינייני האומה יצאנו אל דירת הקונסול בה גר סגן הקונסול (WTF?!) לארוחת ערב מעשי ידי אישתו והוא עצמו שבסופה התפזרנו לנו לדרכינו.
The Consul's Pad
לאחר לבטים רבים, כרגיל, החלטתי שמחובתי לחזור לארוחת שבת (שישי בערב) בהילל במיוחד שהאורח הראשון שלי הוא האחד והיחיד אבישי הגדול, לכן נהגתי את כל הדרך חזרה לדייויס (שעה וחצי שעתיים) להגיע בזמן לארוחת הערב. למחרת בשבת אני ואבישי נסענו חזרה לסן פרנסיסקו בכדי לפספס את המופע האווירי של המלאכים הכחולים (הצוות האוירובטי של הצי האמריקאי), אבל למזלנו יש לליסה סן רוף (גג שמש) ברכב אז ראינו את כל המבנים מהמכונית.
בילינו את השבת עם שאר השליחים, אכלנו המבורגר מעורער מינית ברובע הקסטרו, יצאנו למועדון לילה שמארח בתחילת הערב רק יהודים במטרה ליצור תינוקות יהודים חדשים והיה לנו ערב הזוי במיוחד שבסופו גילינו שאחד מחבריי השליחים פשוט דוחה בחורות סדרתי על אף המראה השרמנטי שלו.
בבוקר יום ראשון נפרדתי מאבישה ויצאתי לברקלי לכנס הסברה ישראלית שלאחריו חזרתי לדייויס. עכשיו אתם חושבים לעצמכם סוף סוף נגמר הסיפור ואפשר לכתוב לגיא שקראנו למרות שרק קראנו את השורה האחרונה. אבל לא כשהגעתי לדייויס, לשבת, להירגע ולראות את משחק הפוטבול של הנשרים מפילדלפיה גיליתי כי שכחתי להשאיר את המזוודה של אבישה בברקלי אצל חבר.... מה שדרש עוד נסיעת ערב מאוחרת אל החבר (דוחה הנשים - לא באמת לכל הבנות שקוראות) בברקלי כדי להביא לו את המזוודה.
אז כן זהו סופ"ש טיפוס של נסיעות אצל שליח ישראלי בדייויס הקרובה רחוקה, בעל קצת בעיות שיכחה ולא מעט חברים מפוזרים באיזור.

מקווה שנהנתם, ואם לא אז ספרו לחבריכם, שלא תסבלו לבד.
אם יש דרישות לסיפור מסויימים, שאלות וכו'

רק תבקשו, אתם מכירים אותי תוך שנה שנתיים תקבלו.

וכמו שפו היה אומר "הנהרות יודעים: לא צריך למהר... בסוף הם יגיעו לשם - איך שלא יהיה..."

שלכם
גי
א

תגובה 1: